מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, השייך למועצה אזורית נחל שורק.
יְסוֹדוֹת הוא מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, השייך למועצה אזורית נחל שורק.
מושב יסודות הוא ביתן של כ-150 משפחות חרדיות העוסקות בין היתר גם בענפי המשק השונים ובחקלאות. במקום בית כנסת ומוסדות חינוך רבים לילדים. המושב הינו מושב שיתופי וחיי החברה בו מגובשים.
המושב הוקם כמושב שיתופי בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מאזור הונגריה, רומניה וגרמניה כחלק ממאמצי אגודת ישראל להקים בית לשארית הפליטה. הגרעין ההתיישבותי "קבוצת נתיבה" הקים את היישוב בפועל רק בשנת 1948, בתחילה היישוב פעל כקיבוץ, כיום הוא מושב שיתופי. מרבית התושבים עוסקים עד היום בחקלאות וענפי משק שונים. במושב בית ספר - בית יעקב לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבה קטנה לנערים וישיבה גדולה.
המושב בנוי בצורת עיגולים, כאשר במרכז נמצא בית הכנסת, וסביבו שלושה מעגלים, במעגל הקיצוני שוכן אזור התעשייה. מחוץ למושב נמצא בית העלמין האזורי
רב המושב במשך שישים שנה היה הרב דוד בן ציון קליין, עד לפטירתו בשנת תשס"ט, ומאז ממלא את המקומו בנו הרה"ג ר" יעקב חיים קליין שליט"א
במקום תלמוד תורה שאליו מגיעים תלמידים מכל האזור ובית ספר יסודי בית יעקב שאליו מגיעות תלמידות גם מיישובי הסביבה. במקום גם ישיבה קטנה לצעירים בראשות הרב יהודה כהן שליט"א שקיימת כבר כמעט 30 שנה
בשנת ה"תשס"ח פתח הרה"ג ר" יהודה זיאת שליט"א במושב את ישיבת משכן ידידיה - ישיבה גדולה ספרדית, המכונה בקיצור על שם המושב "ישיבת יסודות"
במושב שירותים רבים כגון מערכת חינוך ענפה, בית כנסת גדול ומגוון פעילויות. מושב יסודות ממוקדם במרחק קצר מן העיר אשדוד, כ- 18 ק"מ. סמיכותו לכביש 3 מאפשרת גישה קלה גם לירושלים דרך כביש 1 ולכיוון מודיעין
חקלאות - כ-5,000 דונם מתוכם 4,000 דונם של גידולי שדה ומטעים, 350 דונם של פרדסים והשאר כרם יין שייחודו ברמה הגבוהה מאוד וביבולים הגדולים יחסית לשטח
בנוסף לחקלאות פועלים במשק רפת חלב המייצרת מעל 3 מיליון ליטר בשנה, לולים, ומפעל לאביזרי מיזוג אוויר
70 שנה ליסודות
כתבת רשת 13 על מושב יסודות
היישוב הוקם כקיבוץ בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מגרמניה, הונגריה, צרפת והולנד, חברי תנועת פועלי אגודת ישראל. גרעין המקימים שכן תחילה במגדיאל שבשרון, אחר כך עבר הכשרה בקיבוץ חפץ חיים הסמוך. במהלך מלחמת העצמאות, באוגוסט 1948, קיבלו אנשי הגרעין את הקרקע, כדי להוות נקודת שליטה על כביש הגבורה ו"כביש לטרון" (כביש 3). תחילה שכן הקיבוץ בסמוך לצומת של כביש הגבורה וכביש לטרון
בדצמבר 1949 עבר לנקודת הקבע, על גבעה כקילומטר וחצי מדרום, סמוך לקיבוץ חולדה, שסייע לו בשנים הראשונות. במרץ 1951 הושלמה סלילת כביש הגישה לקיבוץ
בשנת 1953, פקד את הקיבוץ אסון. שרפה ניצתה בחדר האוכל מאש הפרימוס שנאחזה בשמלת אחת מחברות המושב תוך כדי בישול. שלוש נערות בודדות ניצולות שואה, נספו בשרפה. באותה שנה הפך הקיבוץ למושב שיתופי
פיתוח שטחים חקלאיים ומטעים.
הרחבת היישוב ובניית שכונות חדשות.
בתחילת שנות ה-2000 עובר המושב תהליך הפרטה ממושב שיתופי למושב. עובדה זו הביאה להתרחבות ולהצטרפות משפחות
השקת פרויקטים סביבתיים לשימור הטבע.
חידוש תשתיות הכבישים והביוב במושב.
לאחר שנים רבות שהיה תקוע, נפתרה הבעיה ועשרות משפחות חדשות מבקשות להצטרף למושב
תנופת בנייה חדשה בשכונה החדשה
היה זה בימי ההפוגה הראשונה במלהמת השחרור, כשהוטל על אנשי "יסודות" לעלות על אתת הגבעות מול המחנה הצבאי הגדול "ודי סראר" שהיה אז בידי האויב ולהקים שם עמדה קדמית להגנת שדה התעופה הצבאי שלנו. הם עלו על הגבעה כדי להתחפר בה בבונקרים
היתה זו התישבות מתתת לפני האדמה — אמנם התחלה קשה מאוד. אבל אנשי "יסודות" היו מלומדים מראשית התארגנותם בניסיונות קשים. גם המחנה העראי שלהם במגדיאל שימש עמדה קדמית מול האויב מביר-עדם בואך קלקיליה. מאז התחלת המאורעות, עם החלטת החלוקה באו"ם, היה נתון מחנה "יסודות" להתקפות האויב ולהפגזות קשות והרסניות
סבל רב היה מנת חלקם של אנשי "יסודות" בגבעה המרוחקת, ללא מים ותחבורה, עד ששקטו סערות המלחמה וניתנה להם האפשרות להתחיל במלוא המרץ בבניית הנקודה. מקום הישוב נקבע לא הרתק מהגבעה עליה עמדו על המשמר. גבעה זו עצמה מהוות הלק בלתי נפרד של שדותיה מדמיה הפוריים והנרחבים של המשק.
זכותם של ראשונים עמד לו למושב "יסודות" שהוא הצליח להתרחב ולהתפתח מכל הבחינות. ראשוני גרעין "יסודות" שקבלו את הכשרתם ההתחלתית בקיבוץ "חפץ חיים", ניחונו במדד רבה של חלוציות ונאמנות. הם היו מסורים בלב ונפש לחזון של טיפוח חיי תורה ויצירה על אדמת ישראל. הם סללו דרך חיים של עבודת שמים ועבודת האדמה משולבות ומלוכדות בבחינת "שמיא וארעא דנשקי אהדדי". השם "יסודות" נקבע ע"ש הפסוק בישעיה (פ"א, ט"ז):"לנטוע שמימ וליטד ארץ ולאמר לציון עמי אתה".
אחרי עשר שנים הגיע הנד"יק השתופי "יסודות" לביסוס והשתרשות. הישוב בנד לתפארת על גבעה יפה הצופה מול הרי ירושלים. המשק הוא מגוון ומפותת. סדריו היפים והיעיייש מעידים על חריצותם חתמם רותם של הבריו בוניו. היסודות התורתיים הם איתנים ומוצקים• הכל שרר באוירה של תורדה ויהדות צרופה
צורת ההתישבות של "יסודות" מהווה מעין מיזוג של הקיבוץ והמושב — משק שיתופי. יש בו מצד אחד משום הגשמת הקולקטיביות ו- השוויון על ידי שותפות מלאה של כל החברים בעבודה בייצור, בהכנסות. ובהנהלת המשק. ומצד שני יש בו מההתחשבות האנושית בצרכי האדם לפינה משלו, לסדור ביתו לפי דרכו הוא ולריכח המישפחה כולה תחת קורת גג אחת — על ידי סידור משק הבית והצריכה בצורה פרטית. מחוג זה מבוסס על רעיונות האחווה, הצדק וההםד התודתי• אין פה ענין של דוקטרינות גוקשית, אלא אהבת חסד המבוססת על תורת חיים מסיני.
* * *
מאת ה" היתה זאת היא נפלאת בעינינו - מי שזכה ליהתלוות להתפתחותו של משק "יסודות" — מאז ייסוד הגרעין, על כל הקשיים, המשברים, ההתקפות והצרות עד הגיעו לחג העשור להתיישבותו — מתעורר מעצמו להכריז על נפלאות ד", שנתן כח ועוצמה לבנים ובנות צעירים לעזוב דרכי חיים קלות וסלולות מאז — ולהירתם להפרחת השפית של ארץ האבות. בעבודת כפיים נקייה בקדושה ובטהרה, הם בונים את הארץ. מתוך מסירות והקרבה עומדים הם על משמר המולדת. וכל זה נעשה על יסוד התורה וההלכה- כל פינה בנןשק דודה רוח ישדאלית טהורה ומקורית.
יש לציין, שבתוך כל ההתלבטויות שלי הפשק בבעיות I שונות ומסובכות — ביחוד לקראת שנת השמיטה הבעל"ט התלכדו החברים להעמיד בנין לתפארת בתור מקדש מעט- במרכז הנקודה, שישמש תל תלפיות לכל דרכי חייהם. את חגיגת העשור להתיישבותם הם משלבים בהנחת אבן הפינה לבית גדול שמגדלים בו תורה ותפלה.
צירוף זה סמל הוא למשק "יסודות", לרקע התורתי היסודי המאחד את הכל בבחינת "לנטוע שמים וליסד ארץ". ברכתנו ליסודות: להתדזב פתוך נחת ואושר ולהתבם" וארכוש נפשות רבות לחיי תורה ויגיעה על אדמת הקודש.
(יעקב ברונר, שערים כ"ה סיון תשי"ח)
